כפל ביטוח עסק 

חברת הביטוח סיגנה ביטחה את כל רכושם של מפעלי ים המלח בפוליסה לביטוח רכוש.

במקביל ביטחה גם חברת הביטוח הסנה את מפעלי ים המלח בביטוח "רכוש בהעברה" במסגרת פוליסה הנושאת את הכותרת "פוליסה ימית".

באחד הימים ארע למפעלי ים המלח נזק תוך כדי הובלה יבשתית.

מפעלי ים המלח הפעילו את פוליסת הסנה וזו האחרונה פיצתה את המפעלים עבור כל נזקיהם.

כעת פנתה הסנה אל סיגנה ודרשה ממנה כי תתחלק עמה בתשלום תגמולי הביטוח בהתבסס על סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח.

סעיף זה קובע כי "בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף. המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח".

סיגנה סרבה לשאת בחלקה. לטענתה, בפוליסת סיגנה נרשם באופן מפורש חריג הקובע כי הפוליסה אינה מכסה נזק לרכוש שהוצאה לגביו פוליסה ימית.

הסנה מצידה לא התכחשה לחריג אולם טענה כי הפוליסה שהוצאה על ידה, נושאת אמנם את הכותרת "פוליסה ימית", אך במהותה, על פי תוכנה, אין היא אלא פוליסת רכוש רגילה ובמקרה זה אף כיסתה נזקים בהעברה יבשתית.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבין המשפט העליון ונדונה בפני השופטת טובה שטרסברג-כהן.

השופטת שטרסברג-כהן מצאה כי פוליסת הסנה הונפקה וטופלה על ידי המחלקה הימית בהסנה. כותרתה ותנאיה היו לקוחים מניסוחים של פוליסה ימית ואף המשפט האנגלי אומץ כדין החל על הפוליסה. גם ביטוח המשנה לפוליסה זו נעשה באמצעות מבטחי משנה ימיים.

זאת ועוד, מוסיפה השופטת, מתברר כי הסנה היתה שותפה בפוליסה שהוצאה על ידי סיגנה וזו האחרונה היתה שותפה לפוליסה שהוצאה על ידי הסנה. ניתן איפוא לומר, כי סיגנה היתה מודעת לקיומה של פוליסת הסנה והסנה היתה מודעת לפוליסת סיגנה.

כל אחת מהן היתה שותפה בפוליסה של חברתה.

יש איפוא להתייחס לשתי הפוליסות כאל מארג אחד.

במצב דברים זה, קובעת השופטת, יש לתת נפקות מלאה לחריג בפוליסת סיגנה המוציא מכלל כסוי הפוליסה נזק לרכוש המכוסה על ידי פוליסה ימית. אין לאפשר להסנה להתייחס לפוליסה שהנפיקה, כפי שיעלה מלפניה לפי צרכיה מעת לעת; ברצותה, תראה בה פוליסה ימית ותאפיין אותה ככזו על פי כל סממניה, ברצותה תתייחס ל"מהותה האמיתית" ותראה בה פוליסה שאינה ימית. גישה אמביוולנטית זו נגועה בחוסר תוך לב ואין לתת לכך גושפנקא.

גם אם ביחסים שבין המבוטח לבין הסנה - מוסיפה השופטת - היה מקום לשקול בחיוב טענה מצד המבוטח שפוליסת הסנה אינה פוליסה ימית, הרי במישור מערכת היחסים בין הסנה לבין סיגנה, יש לפרש את הפוליסות מתוך זיקת האחת אל רעותה ותוך הסתמכות על מצגיה של הסנה.

על בסיס נימוקים אלה דחתה השופט שטרסברג-כהן את תביעת הסנה ופטרה את סיגנה מלהשיב להסנה את מחצית מתגמולי הביטוח ששולמו על ידה למפעלי ים המלח.

מסמך 264